Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 41b
כְּחִיזְרָא לְדִיקְלֵי, חַד לִתְלָתִין יוֹמִין, וְכִי תִּירְיָיקִי לְגוּפָא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לָא הִיא וְלָא תִּירְיָיקָה.
Traduction
like thorns for palm trees, as the thorns prevent people and animals from touching and ruining the dates. The fever is advantageous if its incidence is once in thirty days, and it is like an antidote [tiraiki] for poison in the body. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is preferable for one to have neither fever nor the benefits of its capacity to serve as an antidote.
Rachi non traduit
כי חיזרא לדיקלא. כמו האטד שמקיף הדקל ומגין לפירות שאין יכולים למשמש בו כך מגינה על גופו של אדם:
תורייקי. תירייק''א בלע''ז:
Tossefoth non traduit
כי חיזרא לדקלא. שחריות שסביב לדקל מגין עליו כדקל בלע''ז טורק''א:
אָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַב יְחִיאֵל: עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה לִרְפוּאָתוֹ. מַאי עַרְסָן? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: חוּשְׁלָא דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּעֵין בִּישְׂרָא דְתוֹרָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: סְמִידֵי דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּבִשְׂרָא דְתוֹרָא.
Traduction
Rabba bar Yonatan said that Rav Yeḥiel said: Arsan is beneficial for the sick person for his cure. The Gemara asks: What is arsan? Rabbi Yonatan said: It is old hulled barley from the beginning of the sifting process. Abaye said: And that barley requires extensive cooking like the meat of a bull. Rav Yosef said: Arsan is fine flour [semida] ground from old barley from the beginning of the sifting process. Abaye said: And that flour requires extensive cooking like the meat of a bull.
Rachi non traduit
חושלא דשערי. שעורים ישנים קלופים:
דריש נפה. שמדובקין בנפה ובכברה כשמרקדין בהן:
Tossefoth non traduit
דריש נפיא. סולת של שעורים:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בּוֹרְדָם, אֵין מְבַקְּרִים וְאֵין מַזְכִּירִין שְׁמוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ''בּוֹרְדָם'' — שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said: One does not visit a person suffering from buredam, an intestinal illness, nor is the name of that illness mentioned, because it is embarrassing for the one suffering from the illness. The Gemara asks: What is the reason that one does not visit him? Rabbi Elazar said: It is due to the fact that he is like a flowing spring, as the symptom of the illness is severe diarrhea. And Rabbi Elazar said: Why is the illness called buredam? It is due to the fact that the one suffering from the illness is like a flowing spring, a bottomless pit [bor] of blood [dam].
Rachi non traduit
בורדס. בסמ''ך שילשול גדול שיוצא כל שעה כמעיין הנובע שאין לו שוליים ויצאו ממנו כל המים ואית דאמרי בורדם במ''ם כמו בור שנובע דם ואית דאמרי מכה שקורין בו''ן מלנ''ט שיוצא נמי הימנו דם:
מפני שהוא כמעיין הנובע. שקופץ מזה לזה ויש בו סכנה להזכירו:
Tossefoth non traduit
ואין מזכירין שמו. לפי שמתבייש החולה כשמזכיר:
בור דם. בור נובע דם מתחתונים:
וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ כּוּ'. הֵיכִי קָתָנֵי? אִילֵּימָא דִּרְפוּאַת נֶפֶשׁ בְּחִנָּם, רְפוּאַת מָמוֹן בְּשָׂכָר, לִיתְנֵי הָכִי: מְרַפְּאֵהוּ בְּחִנָּם, אֲבָל לֹא בְּשָׂכָר! אֶלָּא: רְפוּאַת נֶפֶשׁ — גּוּפוֹ, רְפוּאַת מָמוֹן — בְּהֶמְתּוֹ. אָמַר רַבִּי זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבָל אוֹמֵר לוֹ ''סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לָהּ, סַם פְּלוֹנִי רַע לָהּ''.
Traduction
§ We learned in the mishna that if one is prohibited by a vow from deriving benefit from another, that other person heals him with a cure of the nefesh but not a cure of property [mamon]. The Gemara asks: How is the mishna taught? If we say that cure of the nefesh means that he cures him for free and cure of mamon means that he cures him for a fee, then let the mishna teach this: He cures him for free but not for a fee. Rather, cure of the nefesh means that he cures his body, and cure of mamon means that he cures his animal. Rabbi Zutra bar Toviya said that Rav said: It is prohibited to cure the animal. However, he says to him: Such and such medicine is beneficial for the animal, and such and such medicine is harmful for the animal. Advice, as opposed to treatment, is not considered benefit.
Rachi non traduit
[היכי קתני]. מתני' ומרפאו רפואת נפש:
בחנם. כלומר שאין לו הנאה אלא שמחזיק לו טובה בנפשו:
רפואת נפש [גופו]. שאם חלה המדיר מותר למודר לרפאותו כדאמרינן לעיל דלא אדריה מן חיותיה:
רפואת ממון בהמתו. שאם חלתה בהמתו אסור לרפאותה משום דקמהני ליה:
אבל אומר לו כו'. דאמירה ולא כלום היא:
Tossefoth non traduit
אילימא רפואת נפש בחנם. מיירי בנכסי חולה אסורין על הרופא לכך שכר אסור:
אלא רפואת נפש גופו. ומיירי בשנכסי רופא אסורים על החולה ורפואת גופו מותרת בנוטלין עליו שכר ומצוה קעביד:
רפואת ממון בהמתו. דלא מצוה קעביד הא קמהני ליה אף כי אין נוטלין עליהן שכר ולא הוה כמו מחזיר אבידתו דמצוה להשיב לו אבידתו אבל אינו מצוה לרפא לו בהמתו:
אבל אומר לו סם פלוני יפה לה. דדיבור שרי לאחווי ולהנאותו מדיבורו וי''א רפואת נפש גופו דמיירי שנכסי חולה אסורין על הרופא ושרי לכנוס בביתו דמן חיותו לא אדריה אבל לא רפואת בהמתו דמתהני מדריסת הרגל ואפי' גבי צורך בהמתו אדריה כדאמרי' לעיל אבל אומר לו לא בבית אלא בשוק ולפי' ראשון ניחא טפי דלפי' זה אמאי נקט אומר אפי' לרפואת בהמתו בידוע שלא בביתו שרי ותו דמצי לפלוגי בין גופו לרפואת בנו:
מַתְנִי' וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִּקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה.
Traduction
MISHNA: And with regard to another person who is prohibited from deriving benefit from him, one may bathe with him in a large bath [ambati], in which his presence does not affect the other person. However, he may not bathe with him in a small bath, as his presence moderates the temperature of water if it is too hot or too cold, thereby benefiting the other person. And he may sleep with him in one bed.
Rachi non traduit
מתני' ורוחץ עמו. המודר עם המדיר:
אבל לא בקטנה. משום דקא מפשי מיא מיניה ומפיש נמי הבלא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַהֲנֵהוּ. וּמֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה. וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר.
Traduction
Rabbi Yehuda says: That is permitted during the days of summer, but he may not sleep with him in one bed during the rainy season, i.e., the winter, because he benefits him by warming the bed. And he may recline with him on a divan even during the rainy season, as no benefit is involved. And he may eat with him at the same table, but not from a common platter from which several people eat, as if one leaves food on the platter, the other derives benefit from him. However, he may eat with him from a platter that returns to the host, as everyone takes a small portion and leaves food on the platter. No benefit is derived. Since there is enough food for everyone, none of the diners receives part of another’s portion.
Rachi non traduit
אבל לא מן התמחוי. ביחד מפני שמרבה בעל הבית בשבילו:
גְּמָ' תַּנְיָא: לֹא יִרְחַץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי, וְלֹא יִשַׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וּקְטַנָּה בִּימוֹת הַחַמָּה — מוּתָּר. רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, וּמַזִּיעַ עִמּוֹ בִּקְטַנָּה. אֲבָל מֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר לְבַעַל הַבַּיִת.
Traduction
GEMARA: It is taught in a baraita: One may neither bathe with him in a bath nor sleep with him in a bed, and there is no difference whether it is a large bed or whether it is a small bed; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: It is permitted for him to sleep with him in a large bed during the rainy season and a small bed during the days of summer, as no benefit is derived. He may bathe with him in a large bath and sweat with him in a small one, as his presence provides no benefit for the other. However, he may recline with him on a divan, and he may eat with him at the same table but not from a common platter. However, he may eat with him from a platter that returns. Rabbi Yosei bar Ḥanina said: That means a platter that returns to the host.
Rachi non traduit
אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר. לבעל הבית כדמפרש בגמרא שדרכן לאכול מעט ומחזירו לבעל הבית שיש להן מאכילין הרבה וכיון דאין אוכל אלא מעט ומחזיר המותר לא מיתהני מיניה כלום אפי' אם אוכל חבירו פחות הימנו לא מיתהני דהא אינו אוכל אלא מעט והמותר מחזיר. ע''א לא יאכל עמו מן התמחוי דדרך בני הסעודה לאחר שאכלו כפי שובען מצניעין המותר ונושאים עמם לבתיהן דהתם לא יאכל עמו דשמא אחד מהן אוכל פחות מחבירו ולכשיביאו מותרן לבתיהן חולקין בשוה ונמצא זה משתכר במה שאכל חבירו פחות ממנו אבל אם דרך בני הסעודה לאחר שאכלו מחזירין מותרן לבעל הבית ושוב אין מוסיפין בקערות מותר לאכול עמו:
Tossefoth non traduit
תניא לא ירחץ בין בגדולה בין בקטנה. קאי אאמבטי:
גדולה. אם בימות הגשמים וכ''ש בימות החמה וקטנה בימות החמה אבל לא בימות הגשמים:
מזיע בקטנה. שמאחר שאינו אלא מזיע לא מיתהני מיניה:
מן התמחוי החוזר לבעל הבית. פי' במתנה:
מַתְנִי' לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּאוּמָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה וְהוּא בָּרָחוֹק מִמֶּנּוּ.
Traduction
MISHNA: One may neither eat with him from the large vessel of food placed before the laborers, nor may he work with him in the same row in a vineyard; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: He may work in the same row with him provided that he is at a distance from him. If he is close, the other would derive forbidden benefit from him.
Rachi non traduit
מתני' לא יאכל עמו מן האבוס שלפני הפועלים. כלי גדול שנותן בו בעל הבית ירקות שאוכלין בו הפועלים יחד ומשום טעם דתמחוי:
ולא יעשה עמו באומן. שלא יעמוד עמו במענה אחת מפרש בגמ':
גְּמָ' בְּקָרוֹב לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי בְּרִחוּק, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: גָּזְרִינַן רָחוֹק מִשּׁוּם קָרוֹב, דְּקָא מְרַפֵּי לֵהּ לְאַרְעָא קַמֵּיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן.
Traduction
GEMARA: In a case where one is proximate to the other, the tanna’im do not disagree that it is prohibited for them to work together. When they disagree, it is in a case where one is distant from the other. Rabbi Meir holds: We issue a decree prohibiting their working together when one is distant from the other, due to the prohibition against their working together when one is proximate to the other, as he loosens for him the earth before him. And the Rabbis hold: We do not issue a decree.
Rachi non traduit
בקרוב כ''ע לא פליגי דאסור. לעדור דקא מרפיא כו':
גמ' דקא מרפי לה לארעא קמיה. ונוח לו לחרוש אחריו:
Tossefoth non traduit
בקרוב כ''ע לא פליגי דאסור. דמרפה ליה ארעא קמיה וניחא לחפור בה יותר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source